יום חמישי, 29 בפברואר 2024

מאסר בגין שוד של צעיר בעזרת סכין

ערעור על הכרעת הדין מיום 8.1.2023 וגזר הדין מיום 8.2.2023 של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט י' כהן) בת"פ 56371-03-22 בהם הורשע המערער בעבירת שוד בנסיבות מחמירות, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות והחזקת סכין שלא למטרה כשרה; ונגזרו עליו 5 שנות מאסר בפועל, הפעלת מאסר על תנאי של חצי שנה במצטבר, שנה אחת מאסר על תנאי וחיוב לפצות את קורבן העבירה בסך של 5,000 ש"ח.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס- יש לך מניות וני"ע בבנק בישראל ?

כתב אישום בגין רצח הילד בפארק השעשועים

כתב אישום על עבירות נשק ותקיפת שוטרים

נדחתה עתירה לבג"צ בנוגע להסדר טיעון עם ח"כ אריה דרעי

כתב אישום נגד רונן סופר (52), מתנדב במשטרה, בגין ביצוע עבירות מין במתנדבת אחרת ששרתה עמו בתחנת המשטרה.

לא שמעתם ?!: מסלול בטוח": הוחרמו רכבי יוקרה בעוספיה ודלית אל כרמל

נדחתה עתירה נגד תיאטרון בית לסין

בכתב האישום מסופר כי ביום 15.3.2022 בסביבות השעה 02:20 בלילה, הלך המערער ברחוב בעיר חיפה יחד עם נאשמת נוספת (להלן: הנאשמת, ושניהם יחד: הנאשמים), כאשר המערער נשא על גופו סכין. הנאשמים ראו את המתלונן, יליד 1982, הולך באותו רחוב לבדו ובידו טלפון נייד, והחליטו לשדוד אותו. הנאשמים ניגשו לכיוון המתלונן, והמערער תקף אותו באגרופים, וניסה למשוך את הטלפון הנייד שהלה החזיק בידו. המתלונן התנגד ואחז בטלפון בחוזקה, ובאותה עת הנאשמת עודדה את המערער ואמרה לו "תיקח לו כבר את הטלפון". או אז, המערער עיקם בכוח את ידו של המתלונן, והמתלונן נפל ארצה. בעוד המתלונן שרוע על הקרקע, המערער בעט בידו, ובהמשך איים עליו באמצעות הסכין שנשא ודרש שילך מהמקום. הנאשמים נמלטו לרחוב אחר כשהטלפון של המתלונן בידם, והמתלונן רדף אחריהם וביקש שיחזירו לו את הטלפון. המערער, שרצה להרתיע את המתלונן מלהמשיך ללכת בעקבותיהם, הסתובב והשליך אבנים על המתלונן. כתוצאה ממעשי הנאשמים נגרם למתלונן שבר באגודל יד שמאל וחבלה בשפתיים.

העבירות שיוחסו למערער היו שוד בנסיבות מחמירות לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק); חבלה חמורה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 333 בצירוף סעיף 335(א)(1) לחוק; והחזקת סכין שלא למטרה כשרה לפי סעיף 186(א) לחוק. העבירות שיוחסו לנאשמת היו סיוע לשוד בנסיבות מחמירות לפי סעיף 402(ב) בצירוף סעיף 31 לחוק; וסיוע לחבלה חמורה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 333 בצירוף סעיף 335(א)(1) לחוק.

הנאשמים כפרו במיוחס להם בכתב האישום, ומסרו תיאורים סותרים באשר למעשיהם באותו לילה. לאחר שמיעת ראיות, בית המשפט הרשיע את שניהם בכל העבירות שיוחסו להם. על המערער הושתו העונשים שפורטו לעיל, ועל הנאשמת הושת עונש מאסר בפועל של 18 חודשים ו-6 חודשים מאסר על תנאי. ערעורו של המערער על הכרעת הדין הופנה רק כלפי הרשעתו בעבירת גרימת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, שכן לטענתו קיים ספק סביר בשאלה אם הוא מי שהסב למתלונן את הנזקים באגודל ידו השמאלית. כפועל יוצא מכך נטען כי יש להקל באופן משמעותי בעונשו. בנוסף נטען כי גם אם הכרעת הדין תיוותר על כנה, יש להקל בעונשו בהיותו מופלג בחומרתו. נתמקד אפוא להלן בהכרעת הדין רק לגבי שבירת אגודלו של המתלונן.

הערעור על הכרעת הדין

בית המשפט קבע כי שבירת האגודל של המתלונן מהווה גרימת חבלה חמורה בהתאם לסעיף 333 לחוק, והעובדה שהמערער נשא עימו סכין ממלאת את יסודותיה של הנסיבה המחמירה בסעיף 335(א)(1). המערער לא חולק על כך ששבירת האגודל בנסיבות שפורטו באישום נכנסת לגדרה של העבירה, אך טענתו היא שלא הוכח שהוא זה ששבר את האגודל של המתלונן. המתלונן מסר בעדותו כי הוא סבל מחבלה קודמת באגודל, ומשכך היה על המשיבה להגיש חוות דעת "מדעית" בכדי לשלול את האפשרות שהחבלה הקודמת גרמה לשבר באגודל, ולבסס את הקשר בין החבלה לבין מעשה העבירה המיוחס למערער – אך היא לא עשתה כן.

המשיבה תומכת בממצאי בית המשפט ובמסקנותיו.

טענתו של המערער – לא מיניה ולא מקצתיה. בית המשפט נתן אמון מלא בגרסת המתלונן על פיה המערער הוציא מידו את מכשיר הטלפון שלו ואיים עליו בסכין ותוך כדי כך גרם לו שבר באגודל (פסקה 6 להכרעת הדין). עדות המתלונן אף נתמכה בחיזוקים ממקורות שונים.

הינה כי כן, בחקירתו הראשית של המתלונן (שהוקלטה) הוא סיפר כך (פרוטוקול הדיון מיום 14.7.2022):

"אחר כך הבחור והבחורה עוקבים אחריי, ראיתי אותם מסתכלים עליי, אני מדבר בטלפון, אחר כך אני אני עולה, עולה, עולה, כשאני מגיע לרחוב של בן דוד שלי, אחר כך לא פתח הדוד שלי את הדלת, חוזר לבית, אחר כך חוזר אותו מקום לכיוון הבית שלי, לשוק תלפיות. ש: מה זה אותו מקום? איפה זה היה? באיזה רחוב, אתה זוכר? ת: רחוב שפירא [...]. אחר כך תפסו אותי, בחור תפס אותי, לקח לי את הטלפון בכוח, הרביץ לי פה, בפה ואת האצבע שבר לי כאן" (עמ' 26).

ובהמשך:

"אתה צעקת הצילו? ת: כן, הצילו, הצילו, אז הוא הרביץ לי גם בוקס, אז זה טלפון לקח לי ביד, אני תפסתי אותו ככה, תיקח תיקח תיקח, אז שבר לי ככה, בכוח, רק טלפון של מגן נשאר לי, מגן לקח המשטרה [...]. ש: או-קיי. מה קרה לך כתוצאה מהאירוע הזה? קרה לך משהו. ת: כן, שבר לי יד, שהלכתי קופת חולים כללית, אחר כך לקופת חולים בכרמל" (עמ' 28-27).

וכך בחקירתו הנגדית בתשובה לשאלות ב"כ המערער אשר העלה לפניו את התיאוריה כי שבירת האגודל אירעה לפני האירוע מושא ענייננו:

 

"לפני האירוע הזה נפגעת גם באצבע? ת: כן, גם באצבע נפגעתי. ש: נפגעת באצבע לפני האירוע? ת: כן. ש: איך נפגעת? ת: איך נפגעתי? ש: כן. ת: נראה לי נפלתי. ש: נפלת. איך נפלת? ת: לא זוכר. ש: לא זוכר איך נפלת? ת: כן. ש: הבנתי. זו אותה האצבע שנפגעת בה עוד פעם, נכון? ת: כן. ש: הבנתי אותך. וגם היית מגובס? היה לך גבס על האצבע? ת: לא, לא היה לי. ש: לא היה לך גבס? ת: לא. ש: אבל הרגשת כאבים אז. ת: כן. ש: הבנתי, על המקרה הקודם, או-קיי. זה כאבים שהיו למספר ימים? ת: כן. ש: וטיפלת בזה או לא טיפלת? ת: לא. ש: לא טיפלת? ת: לא טיפלתי" (עמ' 32-31).

שעה שבית המשפט המחוזי נתן אמון מלא בגרסת המתלונן, אין מקום להתערב בקביעתו שהשבר באגודל של המתלונן נגרם על ידי המערער במהלך האירוע (וראו לעניין התערבות ערכאת הערעור בממצאי עובדה ומהימנות לאחרונה: ע"פ 6637/22 בגיו נ' מדינת ישראל, פסקה 43 (8.1.2024); ע"פ 6038/21 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 48 (5.1.2023); ע"פ 2211/21 בדארנה נ' מדינת ישראל, פסקה 14 (14.7.2022)).

מכאן לטענתו הנוספת של המערער על פיה אין ממצאים "מדעיים" התומכים בגרסה שהשבר נגרם באותו אירוע ואין המדובר בשבר שהיה קיים קודם לכן.

לבית המשפט המחוזי הוגשו שתי תעודות רפואיות. הראשונה מקופת חולים כללית, מרפאת "מרכז רפואי לין" מיום 15.3.2022 שעה 12:39 (מוצג ת/79), בה נכתב מפי המתלונן שהותקף ביום האתמול וידו כואבת. הוא אובחן עם שבר באגודל (fracture thumb) והופנה להמשך בירור וטיפול במיון. השנייה מהמחלקה לרפואה דחופה במרכז רפואי כרמל מיום 15.3.2022 שעה 14:18 (מוצג ת/80) בה נכתב כי המתלונן הלין על כך שנחבל באגודל שמאל לאחר שהותקף. בצילום שנעשה במקום נכתב מפורשות כי אובחן בידו "שבר גליל מקורב אגודל משמאל". הטיפול שקיבל כלל קיבוע של היד בגבס. על פניו, די בתיעוד רפואי זה כדי להיווכח באופן שאינו משתמע לשני פנים כי ביום האירוע המתלונן אובחן עם שבר באגודל. הטענה כי היה על המשיבה להצטייד בחוות דעת רפואית על מנת להוכיח שהשבר נגרם על ידי המערער אינה במקומה.

הלכה היא לפנינו מקדמת דנא "כי אף שחוות דעת רפואית עשויה לסייע במלאכת סיווגה של חבלה, בסופו של יום ההכרעה בשאלה זו מסורה לבית המשפט" (ע"פ 4267/09 עזאזמי נ' מדינת ישראל, פסקה 11 (9.11.2009); וראו גם: ע"פ 10357/06 אבו דיב נ' מדינת ישראל, פסקה 31 (6.8.2007); וכן ע"פ 8870/12 סנד נ' מדינת ישראל, פסקה 48 (15.1.2014) בעניין יישום ההלכה בפועל). במקרה זה, על פניו די בתיעוד הרפואי האותנטי שהוצג ושהוגש כראיה לבית המשפט המחוזי בצירוף עדותו המהימנה של המתלונן, כדי להשתכנע כי המערער גרם לו חבלה חמורה. שבירת אצבע, אף אם הייתה חבולה לפני האירוע, דינה באופן חד-משמעי כחבלה חמורה.

מכל האמור מתבקשת המסקנה כי דין הערעור על הכרעת הדין להידחות.

ומכאן לערעור על גזר הדין.

הערעור על גזר הדין

8כאמור, טענתו העיקרית של המערער הייתה כי יש להקל בעונשו נוכח זאת שעליו להיות מזוכה מהעבירה של גרימת חבלה חמורה. ברם כאמור, לא נמצא ממש בטענת זיכויו.

מכאן לטענותיו הנוספות של המערער שהן בעיקרו של דבר טענות הנוגעות לאחידות הענישה – היינו השוואת העונש שהושת עליו לעומת זה שנגזר על הנאשמת; שבית המשפט החמיר עימו בהשוואה לנאשמים אחרים בעבירות דומות שהושתו עליהם עונשים קלים בהרבה; התעלמות בית המשפט מנסיבותיו האישיות הקשות; וסירוב בית המשפט להזמין תסקיר שירות מבחן בעניינו עובר למתן גזר הדין. המשיבה מנגד טוענת כי בית המשפט המחוזי השית על המערער עונש ראוי בשים לב לחומרת מעשיו ולנסיבות ביצוע העבירות; עברו הפלילי; והעובדה שהנאשמת הורשעה אך בסיוע למערער בצירוף נסיבותיה האישיות והמשפחתיות הקשות.

 

שוד אזרחים תמימים ההולכים לפי תומם במרחב הציבורי בשל חפצם של עבריינים ליטול מהם את הטלפונים שברשותם, הפך למכת מדינה של ממש (וראו בעניין זה לדוגמה בלבד: ע"פ 6766/16 חודיפא נ' מדינת ישראל, פסקה 9 (8.3.2017); ע"פ 280/23 מדינת ישראל נ' Abker, פסקה 2 (18.5.2023)). וכפי שאמר בית המשפט בעניין ע"פ 6086/15 רשיד נ' מדינת ישראל (17.7.2016) בו ניתן הדגש גם על הנזק הרב שמעשה כזה גורם לקרבן העבירה:

 

"למרבה הצער, ערעורים בתיקי עבירות שוד מגיעים תדיר לפתחו של בית משפט זה, ובגדרם בולטת התופעה של שוד טלפונים ניידים, המלווה לא פעם במעשי אלימות כלפי קורבנות העבירה:

 

'למרבה הצער, הפכו, בתקופה האחרונה, מעשי השוד ובעיקר ככל שמדובר בשוד של מכשירים סלולאריים יקרי ערך, לתופעה שניתן להגדירהּ כ'מכת מדינה', כאשר חדשות לבקרים מדווחים אנו על תקיפה של קורבנות חסרי הגנה, על-ידי שודדים אלימים וחסרי מעצורים, המבקשים לשדוד את רכושם ולזכות ברווח כספי קל וזמין (ראו, לעניין זה, דברי חברתי, המשנָה לנשיא מ' נאור בע"פ 6378/11 בסול נ' מדינת ישראל (31.7.2012)). מעבר להיבט הכספי והכלכלי של התופעה, יש ליתן את הדעת לפגיעות הפיזיות, ולא פחות חמור מכך, לפגיעות הנפשיות הנגרמות לקורבנות העבירה, בצד הפגיעה בשלומו ובביטחונו של הציבור בכללותו' (ע"פ 588/13 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 13 (27.8.2013)).

 

גם המתלוננים בענייננו הותקפו בעודם הולכים ברחוב לתומם. תקיפתם האלימה בידי המערער הותירה בהם פצעים פיזיים, ובוודאי גם נפשיים, ולענין זה כבר נקבע ש"אין צורך בכל מקרה בתסקירי קרבן כדי לחוש את הטראומה העוברת על הקרבן" (ע"פ 5617/13 כהן נ' מדינת ישראל, פסקה ט (27.5.2014)). פגיעה בביטחון הציבור קשה עוד יותר לאבחון ומדידה, אולם אף היא נלמדת מן ההיגיון" (שם, פסקה 8).

דברים שלא זו בלבד שלא נס לחם, אלא שהם נכונים היום ביתר שאת, שעה שהטלפונים הניידים החכמים הולכים ותופסים מקום מרכזי בחיי היום-יום, ועשויים להיות בבחינת "המשך טבעי של כף היד" (רע"א 28/20 פנגו פיי אנד גו בע"מ נ' ארליכמן, פסקה 23 (18.6.2023)). מכשירים אלה משמשים לא רק לתקשורת בין אדם לרעהו, אלא גם לצילום, לניווט, כאמצעי תשלום ולשימושים נוספים, ואוצרים בתוכם שפע של מידע בעל ערך כספי וסנטימנטלי. המסקנה המתבקשת מכך היא כי יש להחמיר בעונשם של עבריינים המבקשים לגזול את אותם חפצים יקרי ערך – תרתי משמע.

מעבר לאמור, במעשיו של המערער דבקה חומרה מיוחדת בשים לב לעברו הפלילי העשיר והמכביד. הוא הורשע בעברו במסגרת 13 תיקים פליליים שונים בלא פחות מ-20 הרשעות הכוללות גניבות, התפרצויות, הפרעה לשוטר, תקיפת שוטר, תקיפה כדי לגנוב, סמים, שוד ועוד. בית המשפט המחוזי הביא אך מקצת עלילותיו של המערער וציין רק שלוש מהן כדי להדגיש את הישנות המעשים המבוצעים על ידי המערער במשך השנים ו"שרשרת" הפעלת תקופות המאסר על תנאי שהושתו עליו, מבלי שהפיק מכך כל מסקנה שמא ראוי הוא לו שיתקן את אורחותיו:

 

(א)     ביום 5.4.2020 הורשע המערער בבית משפט השלום בחיפה          (47158-10-19) בביצוע עבירות התפרצות לבניין שאינו משמש למגורים, גניבה בצוותא, היזק בזדון בצוותא, החזקת מכשירי פריצה, שיבוש מהלכי משפט, הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו, והחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית. הוא נידון ל-18 חודשי מאסר בפועל. בגזר הדין הופעל מאסר על תנאי בתיק קודם בן 6 חודשים, באופן ש-4 חודשים ירוצו בחופף לעונש המאסר וחודשיים במצטבר לו. בנוסף לעונש המאסר לריצוי בפועל, הושת מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים. מאסר מותנה זה הוא המאסר המותנה בר הפעלה שהופעל במקרה שלפנינו.

 

(ב)     בת"פ 510/00 הורשע המערער על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים בעבירת שוד בנסיבות מחמירות. בגזר הדין שניתן ביום 3.5.2000 הוא נדון ל-12 חודשי מאסר בפועל ול-10 חודשי מאסר על תנאי.

 

(ג) בת"פ 40069/02 הורשע המערער על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב בעבירת שוד בנסיבות מחמירות ובעבירות נוספות, ונדון ל-3 שנות מאסר בפועל. באותו גזר דין הופעל מאסר מותנה קודם מתיק 510/00 הנ"ל, באופן ש-6 חודשים ירוצו בחופף, והיתר ירוצו במצטבר.

בית המשפט המחוזי גם נתן משקל ראוי, והביא בחשבון את אי נטילת האחריות על ידי המערער; חוסר רצונו האמיתי להשתקם; נסיבות ביצוע העבירות ואת מתחם עונש הראוי במקרה זה – בין 4 ל-7 שנות מאסר. מנגד לא נעלמו מעיני בית המשפט הנסיבות לקולא. כגון נסיבותיו האישיות והמשפחתיות; ניסיונות השיקום בעברו. לזכותו הובאה בחשבון אף התנהלותו העניינית של בא-כוחו, נסיבה שאיננה מובאת בחשבון על דרך הכלל.

ובאשר לטענת המערער בעניין חריגת בית המשפט מעיקרון אחידות הענישה בשל פער בלתי מוצדק בין העונש שהושת על הנאשמת לבין העונש שהושת עליו.

אכן כפי שנקבע זה מכבר, עיקרון אחידות הענישה "נועד להבטיח שוויון בפני החוק ומניעת שרירותיות בענישה" (ע"פ 1222/22 מדינת ישראל נ' נאצר, פסקה (23.6.2022); ע"פ 4423/22 אבו עמרה נ' מדינת ישראל, פסקה 13 (30.10.2022) (להלן: עניין אבו עמרה). העיקרון מקבל משנה תוקף שעה שמדובר בנאשמים המורשעים באותו אישום (ע"פ 4074/18 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 16 (22.7.2019)). אלא שעיקרון אחידות הענישה מחייב לא פעם הבחנה בין נאשמים שונים באותה פרשה בהתאם לחלקו של כל אחד מהם בביצוע העבירות (עניין אבו עמרה, שם).

בענייננו בית המשפט המחוזי נימק כדבעי את ההבחנה הרלוונטית הקיימת בין המערער לבין הנאשמת. ראשית היא רק סייעה לביצוע העבירות, וחלקה היה מצומצם לעידוד המערער ללא השתתפות "פיסית" בנעשה. שנית, ניתן משקל לנסיבותיה האישיות הקשות ולכך שהתרשמות בית המשפט ממנה הייתה כי היא רק נגררה אחר המערער. שלישית, הנאשמת נעדרת עבר פלילי. אין להשוות אפוא בין השניים.

 ולבסוף לטענת המערער כי בית המשפט היה צריך להיעתר לבקשתו להזמין תסקיר שירות מבחן.

בית המשפט לא ראה כל תוחלת בהזמנת תסקיר שכן התרשם כי לא קיימת תשתית לטענת המערער שיש סיכוי לשיקומו. כן התרשם שהמערער עדיין לא למד את הלקח מהתנהגותו בעבר, זאת בין היתר בשים לב לכך שבעת ביצוע העבירות היה תלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי בר-הפעלה.

ההחלטה על הזמנת תסקיר היא עניין המצוי בגרעין שיקול דעתה של הערכאה הדיונית ולא ראיתי שנפל פגם בהפעלת שיקול הדעת במקרה זה. וכפי שאמרתי בעבר בעניין ע"פ 5139/19 לביא נ' מדינת ישראל (17.3.2020):

 

"כידוע אין חובת תסקיר בהטלת עונש מאסר לנאשם, אשר מלאו לו 21 שנים (וראו: אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן), התשכ"ד-1964; ע"פ 2056/15 רוז'קוב נ' מדינת ישראל (28.11.2016); ע"פ 1019/13 פאיס נ' מדינת ישראל (6.7.2015); ע"פ 4512/09 ד"ר סבטלנה רוסו-לופו נ' מדינת ישראל (31.8.2010)). והלכה היא מקדמת דנא כי הזמנת תסקיר לנאשמים מעל גיל 21 מסורה לשיקול דעת בית המשפט (ע"פ 5626/14  לנקין נ' מדינת ישראל (2.8.2015); רע"פ 8884/13 פלוני נ' מדינת ישראל (11.6.2014))" (שם, פסקה 24).

בהתאם הגיע בית המשפט למסקנה שהגיעה העת למצות את הדין עם המערער ולדחות את הערעורים שהגיש. 

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

 


יום ראשון, 14 בינואר 2024

גזר דין לאמיר האפרתי שהורשע בגין עבירות שונות של זיוף, מרמה והלבנת הון

 בית המשפט המחוזי בירושלים גזר היום על אמיר האפרתי, שהורשע על פי הודאתו, בגין עבירות שונות של זיוף, מרמה והלבנת הון, תשע שנים ושלושה וחצי חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס כספי.

על פי הכרעת הדין, משנת 2016 פעל הנאשם ברשת עבריינית שמטרתה להפיק רווח כספי עבורו ולאחרים, וכן לחברות ועוסקים מורשים, באמצעות הוצאה והפצה של אלפי חשבוניות כוזבות בהיקף של מאות מיליוני שקלים, וזאת במטרה להביא לכך שחברות שונות יתחמקו מתשלום מס שהן חייבות בו. החשבוניות הכוזבות שימשו את החברות ליצור מצג שווא בפני רשויות המס לפיו ביצעו עסקאות אמת עם החברות שניפקו כביכול את החשבוניות הכוזבות, בגינן התקבל שירות או תמורה, וכי שולמה בגינו תמורה. בנוסף, החל מחודש יולי 2019 ואילך, הגה הנאשם מיזם מרמתי לפיו "יגנוב" את זהותן של חברות כך שאנשי קש מטעמו יירשמו בכזב במרשם החברות כבעלי מניות בחברות שונות, ללא ידיעתם והסכמתם של בעלי החברה.

 

כאמור הנאשם הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בגין עבירות של פעולה במטרה להביא לכך שאדם אחר יתחמק מתשלום מס שאותו אדם חייב בו, פנקסי חשבונות כוזבים, מרמה עורמה ותחבולה, זיוף מסמך בנסיבות מחמירות, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מכשיר לעשיית חותמים, ניסיון לזייף מסמך בנסיבות מחמירות, ניסיון לקבל דבר במרמה בנסיבות מחמירות, רישום כוזב במסמכי תאגיד, פעולה ברכוש אסור, הכשלת דיווח, ניסיון לפעולה ברכוש אסור, ניסיון להכשלת דיווח, פעולה במטרה להביא לכך שאדם אחר יתחמק מתשלום מס שאותו אדם חייב בו, הוצאת חשבונית מס מבלי שעשה או התחייבת לעשות עסקה לגביה הוציא את החשבונית, רישום כוזב במסמכי תאגיד בכוונה לרמות, הכשלת דיווח והלבנת הון.

 

בשלב הטיעונים לעונש ביקשה פרקליטות מחוז ירושלים להטיל על הנאשם 12 שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס כספי, וזאת בשל התחכום, השיטתיות והיקף העבירות שביצע. הפרקליטות ציינה כי כתב האישום בו הורשע הנאשם מגולל מסכת עבריינית כלכלית מופלגת בחומרתה. הנאשם הפיץ אלפי חשבוניות פיקטיביות, שקד על הסוואת מקורות הכנסה, חתם על חוזים לאספקת מוצרי דלק שהיו חוזים למראית עין בלבד, הפעיל אנשי קש, השתלט על פעילות חברות קיימות, וגלגל כספים בחשבונות קש במטרה להציג מחזור עסקי שלא היה ולא נברא. וזאת על מנת להעשיר את כיסו הפרטי על חשבון הציבור בדרך הקלה.

 

התיק נוהל באמצעות עוה"ד ג'ניה קליימן ועמיחי מרקס מפרקליטות מחוז ירושלים (פלילי).

 

במסגרת הפרשה הוגשו כתבי אישום נוספים נגד ארבעה נאשמים אשר עניינם מתנהל בימים אלו בבית המשפט.

 

התיק נחקר על ידי ימ"ר ירושלים, חקירות מע"מ ומכס ירושלים ויחידת יהלום של רשות המיסים.



יום חמישי, 26 באוקטובר 2023

כתב אישום נגד סייעת במעון ילדים שפרסמה תמיכה בחמאס

 הודעה מטעם הפרקליטות:

פרקליטות המדינה ממשיכה בפעילותה הנמרצת נגד תושבי ישראל שמפרסמים דברי תמיכה ושבח למעשי הטרור של החמאס ויתר ארגוני הטרור. פרקליטות מחוז מרכז (פלילי) הגישה היום לבית המשפט המחוזי מרכז כתב אישום נגד היא בת נשאת חאג' יחיא, תושבת טייבה כבת 20, שעבדה כסייעת במעון ילדים בהוד השרון, הנאשמת בעבירות של הסתה לטרור וגילוי הזדהות עם ארגון טרור. במקביל, מבקשת הפרקליטות לעצור אותה עד תום ההליכים המשפטיים. כתב האישום אושר על ידי היועצת המשפטית לממשלה ופרקליט המדינה.

על פי כתב האישום שהוגש באמצעות  עו״ד רועי רייס, ב-7 באוקטובר פרסמה חאג' יחיא בחשבון האינסטגרם שלה, שלו כ-9,200 עוקבים, מספר "Stories" אשר נשאו דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה טרור, תמיכה בו או הזדהות עמו. כל זאת נעשה בבוקר פתיחת מלחמת "חרבות ברזל", בו התעוררה המדינה לאירועי טבח ורצח מן האכזריים שידעה, והייתה נתונה תחת מתקפת טרור רצחנית ביישובי ובקיבוצי העוטף.

בכתב האישום נאמר, כי הנסיבות בהן פרסמה הנאשמת את דבריה יכולות להוביל לאפשרות ממשית לביצוע מעשה טרור. במסגרת פרסומיה כתבה הנאשמת, בין היתר, כי "אין יפה יותר מלהתעורר לחדשות של ההתנגדות הפלסטינית בעוטף עזה ומראות האימה ופחד הציונים והטילים הנופלים על ראשיהם. אלוהים, תן לעבדים שלך ניצחון בעזה ובפלסטין וכל מי שהרים את דגלך, ותהיה להם לעזר מול אויבי הדת". בהמשך אותו יום כתבה: "אחים צבאיים פלשו לארץ, מאוד אדיב (סימני אימוג'י של סירנת ניידות הצלה), שימו לב".

חאג' יחיא עבדה כאמור כסייעת במשך שנה כסייעת במעון "הוד ילדותי" ברמת השרון. גם כאשר כמה הורים לילדי המעון ואף גורמים מטעם המעון עצמו, גינו והלינו על פרסומיה, היא המשיכה לעמוד במופגן מאחוריהם ולחזקם: "הרבה אנשים לחוצים אבל לא אכפת לי מהם, אני מתחפשת והולכת, עם תרגום כדי שלא תתעייפו יותר ממני (סימן אימוג'י צוחק)". וכן: "הרבה אנשים התחילו לעשות תרגום על כתבות ששיתפתי, חחחח, אתם חושבים שזה מזיז לי? אויייי חבל על כל כתבה שהעליתם אותה, בחיי שערה אחת לא מזיזה לי מכם, תעלו עוד ועוד יותר, יש לי גב ותודה שאתם כל כך לחוצים ממני, הפוך, זה עוד יותר יהיה".

חקירתה המהירה של הנאשמת והגשת כתב האישום הם פועל יוצא של הנחיית פרקליט המדינה לפתוח בחקירה, לעצור ולהעמיד לדין כל מי שמפרסם דברי שבח ותמיכה במעשי הזוועה, אף אם מדובר בפרסום בודד, בהנחה שהוא חמור ונוגע באופן ישיר לאירועי התקופה הנוכחית. הפרקליטות תפעל במלוא הכוח נגד כל אדם אשר יביע דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה טרור, וגם הזדהות עם ארגון טרור.

יום שני, 17 באפריל 2023

עו"ד נועם קוריס – על פשיטות של משטרת ישראל ועל פרסומים באינטרנט

עו"ד נועם קוריס –  על פשיטות של משטרת ישראל ועל פרסומים באינטרנט

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004.

עו"ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות'

השבוע פנה אלי לקוח קבוע שלי והתייעץ איתי לגבי איזה עניין, הוא אמר לי שהוא "רוצה לוודא" שמותר לו לעשות איזה משהו שלדבריו "כולם עושים".

לאור חיסיון של יעוץ עו"ד לקוח, בואו נאמר, שהוא התייעץ איתי לגבי סוג של פרסום באינטרנט, ולא אכנס כאן יותר לעומקו של יעוץ, רק אציין שמייד הסברתי לו את האיסור, ואחרי שניסה להתעקש גם שלחתי לו בווטסאף, גם את נוסח החוק הרלוונטי.

תקשיבו, זה עדיין לא שכנע אותו, הוא התקשר אלי ונתן לי דוגמאות של אחרים שמפרסמים בצורה שבה הוא רוצה לפרסם, לדבריו.

הוא אפילו שלח לי בווטסאף, פרסום קצת דומה למה שהוא תיאר, של מישהו אחר.

בכל מקרה, ההתעקשות שלו פתאום הזכירה לי לקוח אחר, שבשנת 2005 הפעיל את אחד מאתרי האינטרנט הגדולים והמובילים בישראל וביקש "רק לוודא" איתי, שגם לו מותר לפרסם הימורים בחו"ל, כמו בוואלה, נענע ו MSN.

אז דרך אגב, באמת בכל האתרים הגדולים היו המון פרסומים ובאנרים שהובילו לאתרי הימורים גדולים בחו"ל, בעיקר בארה"ב.
אז מכוון שלא הכרתי היטב את התחום, עשיתי קצת בדיקות של החוקים השונים, וראיתי שחוק העונשין, בסעיף 224 וב סעיף 227, שאומר כך:
 "השתתפות בעריכת הגרלות והימורים
227. המציע, מוכר או מפיץ כרטיסים, או כל דבר אחר, הבאים להעיד על זכות להשתתף בהגרלה או בהימור, וכן המדפיס או המפרסם הודעה על הגרלה או על הימור, דינו  מאסר שנה אחת כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(33)."
אוסרים על פרסום הימורים בישראל, למיטב הבנתי ללא קשר למיקום הגיאוגרפי של הימורים אלו, זה גם מה ששלחתי לו.

אני זוכר שהוא ממש התאכזב, אולי הוא אפילו כעס, לאתרים כמו וואלה, נענע, MSN היה כבר אז יעוץ משפטי מהמשרדים הנחשבים בישראל. "איך הם מפרסמים?" הוא הקשה אלי.

"אתה עו"ד, תעשה שגם אני אוכל לפרסם כמוהם!"

זה היה מאוד מתסכל, הרי לאתרי הענק האלו, שבבעלות מיקרסופט וואלה תקשורת ונענע יש יועצים משפטיים ידועים, והנחתי שמפעילי האתרים התייעצו עימם, ואפילו הלקוח שלי התעקש ושאל אותי, מה הבעיה "לשעות כמו כולם", ורק אני לא מצאתי איך לאפשר ללקוח שלי לפעול לפי שאיפותיו העיסקיות, ובמסגרת החוק.

אני זוכר שחפרתי וחפרתי וממש ניסיתי למצוא פתרון חוקי ואז פתאום אחרי כמה ימים הלקוח שלח לי סמס עם המילה "תודה!" ועוד כתבה על כך שמשטרת ישראל פשטה על משרדי וואלה, וחקרה חשודים, ותפסה חומרים- והכל בגלל פרסום הימורים לא חוקיים ובדיוק אותם הבאנרים.

אחרי זמן קצר גם פורסם, שהמשטרה פשטה על משרדי נענע, MSN, וספורט און ליין. הנה זה עדיין מופיע כאן:

http://www.haaretz.co.il/misc/1.1067681
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3194450,00.html

אז לא עקבתי אחר כך על הפרשה של ההימורים בוואלה, ולא בדקתי האם העמידו מישהו לדין בעניין, אבל אין לי ספק שהיום כבר אף אתר גדול לא מפרסם הימורים בצורה לא חוקית.

עכשיו מה שנשאר לי זה לחזור שוב אל הלקוח שלי מעכשיו, ולהסביר לו את דעתי על "כולם עושים" ו"כמו כולם".


ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין
עו"ד נועם קוריס - כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004.

עו"ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות'

עו"ד נועם קוריס


תגיות:

עו"ד נועם קוריס, וואלה, הימורים, משטרת ישראל, כמו כולם

יום שישי, 24 במרץ 2023

כתב אישום נגד תושב שילה שיידה אבנים לעבר משאית והתעמת עם חיילים

  פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) הגישה היום לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום נגד דוד רבינוביץ', תושב שילה כבן 20, וזאת לאחר שיידה אבנים לעבר משאית פלסטינית בציר אלון והתעמת עם חיילים שהגיעו למקום.

על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד שרית רייך אבניאל, הנאשם יידה אבנים, יחד עם אחרים, לעבר משאית פלסטינית שנסעה באזור. כתוצאה ממטח האבנים נופצה השמשה הקדמית של המשאית ונהג המשאית עצר את נסיעתו. לאחר מכן התעמת הנאשם עם חיילים שהגיעו למקום כדי למנוע יידוי אבנים על רכבים, במסגרת העימות דחף הנאשם את החיילים.

 

כתב האישום מייחס לנאשם ביצוע עבירות של יידוי אבן או חפץ לעבר כלי תחבורהחבלה במזיד ברכב ממניע גזעני ותקיפת עובד ציבור.

 

הפרקליטות מבקשת מבית המשפט להורות על הארכת התנאים המגבילים של הנאשם, בין היתר מעצר בית מלא, עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.



כתב אישום נגד נידאל אבו לטיף ואח' בן היתר בגין סחיטה ועבירות כלכליות במסגרת ארגון פשיעה

 המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי (עניינים כלכליים) בתל אביב-יפו כתב אישום נגד נידאל אבו לטיף מכפר ורדים, ששימש כראש ארגון פשע וכנגד שבעה חברים נוספים בארגון, נותן שירות לארגון והחברה שבבעלותו הנותנת שירותים פיננסים ושני רואי חשבון. לנאשמים יוחסו עבירות של סחיטה באיומים, מימון ארגון פשיעה, עברות כלכליות וכו' (כל אחד על פי חלקו).

מכתב האישום שהוגש על ידי צוות פרקליטים מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה עולה כי נידאל אבו לטיף עמד בראש ארגון הפשע אבו לטיף והנאשמים פאדי ערטול (ששימש כמנהל הפיננסי), ד"ר ואסים ערטול, שאדי ערטול, חאלד אבו לטיף, חאלד אסלן, מכרם טנוס ושריף ערטול, היו חברים בארגון, שלכל הפחות החל מיולי 2018 פעל בתבנית מאורגנת, היררכית ושיטתית.

 

חברי הארגון, חברו יחדיו למטרות פליליות שכללו, בין היתר, העמדת אשראי בהיקפים גדולים, סחיטה באיומים תוך שימוש ב"מוניטין העברייני", עבירות מס שונות, הלבנת הון בהיקפים גדולים מאוד, השתלטות על עסקים תוך שימוש בנש"פים (נותני שירות פיננסי) ורואי חשבון, שנועדו לבסס את מעמדו ועוצמתו של הארגון ולהפיק עבורו רווחים כספיים. הנאשמים חברי הארגון ביצעו פעולות מתוכננות וסדורות לקידום מטרות הארגון. חלק מהפעולות בוצעו במשותף, חלק אחר בוצע בנפרד, הכל במסגרת חלוקת העבודה הפנים ארגונית, ותוך התחשבות בתחומי האחריות והפעילות העבריינית של יתר חבריו, במקרים של התנגשות בין חברים שונים בארגון, או כאשר נוצרו בעיות עם גורמים עבריינים ואחרים מחוץ לארגון, פנו חברי הארגון לראש הארגון נידאל, שהכריע וטיפל בבעיות הללו.

 

בנוסף, הועמדו לדין כפיר לביא, אשר פעל באמצעות הנאשמת, חברת די.אי.אס קונטו בע"מ, שבבעלותו ושליטתו להעמיד אשראי לצרכים השונים של הארגון בהיקף של מאות מיליוני שקלים.

בנוסף, החל משנת 2018 השתלטו נידאל ופאדי על הפעילות בנש"פ סנד ללא שדיווחו על מעמדם ועל השינוי שחל בזהות נושאי המשרה והנהנים לרשות שוק ההון. בתקופת שליטתם (2021-2018), וכחלק מהפעילות העסקית של הנש"פ, נוכו בכרטסות השונות המחאות בסכום כולל של מאות מיליוני שקלים ₪. בתקופה הרלוונטית סך ההכנסות שהשמיטו נידאל ופאדי עמד על למאה מיליון ₪. כאשר, באותה תקופה הנאשמים רו"ח פריד מחול ורו"ח ניזאר ערטול ניהלו בעבור נש"פ סנד ספרים כוזבים, במזיד, בכוונה להתחמק ממסים, בהיקף שמעל 100,000,000 ₪ (כל אחד על פי חלקו).

בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה במקביל צוין  כי: "במעשיהם בתקופה הרלוונטית ולמעשה עד למועד הפתיחה בחקירה גלויה כנגדם, הוכיחו המשיבים זילות מוחלטת בחוק, במערכת המשפט וברשויות אכיפת החוק, והוכיחו, בצורה שאינה משתמעת לשני פנים, כי מורא החוק אינו חל עליהם. כך ככל שהמשיבים לא יושמו מאחורי סורג ובריח, הרי שהדבר כרוך בנטילת סיכון כבד כי ימשיכו לבצע עבירות נוספות מאותו הסוג או ישבשו את היכולת לעשות משפט."

עוד צוין בבקשת המעצר כי: ".. הפן הכלכלי בתיק זה מקים את עילת המסוכנות לקופה הציבורית ביתר שאת – שימוש בנותני שירותי מטבע לצורך פריטת שיקים, העברות בנקאיות, העברה של כספים במזומן, פעולות ההסתרה המתוחכמות שנועדו להסוות את הגורם שמבצע את הפעולות, היקף העבירות העומד על מאות מיליוני שקלים ומתוכם גניבת הקופה הציבורית בסכומים הנאמדים במאות מיליוני שקלים; הכל כדי לממן ולנהל את מערך המרמה וההתחמקות מתשלום המיסים - כל אלו מעידים באופן שאינו משתמע לשני פנים, כי המשיבים הינם עברייני מרמה ועבירות מס מתוחכמים, שפעלו באופן שיטתי וסדרתי, ולאור גודל הנזק שנגרם לביטחון הציבור ולקופת המדינה, קיים חשש ממשי כי המשיבים ימשיכו לסכן את ביטחונו של הציבור בכללותו."


יחד עם כתב האישום הוגשה גם בקשה לתפיסת הרכוש התפוס של הנאשמים בהיקף כולל של כ-60 מיליון שקלים עד לתום ההליך הפלילי, לצורך חילוטו העתידי.

 

החקירה נוהלה על ידי ימ"ר צפון וע"י המפלג לאכיפה כלכלית (חוף) שבלהב 433 משטרת ישראל ביחד עם פקיד שומה חקירות חיפה והצפון ברשות המיסים, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור ובליווי המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה.

 

כתב האישום מייחס לנידאל אבו לטיף (42) מכפר ורדים עמידה בראש ארגון פשיעה, סחיטה באיומים, עשיית פעולה ברכוש אסור, קבלת דבר במרמה, והתחמקות ממס – הכל במסגרת ארגון פשיעה; לפאדי ערטול (46) ממאג'ר מארגן ומכווין פעילות בארגון פשיעה, סחיטה באיומים סיפא, פעולה ברכוש אסור, קבלת דבר במרמה, דיווח כוזב לרשות לאיסור הלבנת הון והתחמקות ממס – הכל במסגרת ארגון פשיעה; לד"ר ואסים ערטול (34) ממאג'ר מארגן ומכווין פעילות בארגון פשיעה, סחיטה באיומים, פעולה ברכוש אסור והתחמקות ממס – הכל במסגרת ארגון פשיעה; לחאלד אסלן (29) ממאג'ר מארגן ומכווין פעילות בארגון פשיעה, סחיטה באיומים, פעולה ברכוש אסור– הכל במסגרת ארגון פשיעה; למכרם טנוס (48) ממאג'ר סחיטה באיומים, איומים, תקיפה סתם והתחמקות ממס – הכל במסגרת ארגון פשיעה.; לשריף ערטול (47) ממאג'ר פעולות ברכוש אסור, סיוע לעבירות מס, ודווח כוזב לרשות לאיסור הלבנת הון – הכל במסגרת ארגון פשיעה; לרו"ח ניזאר ערטול (54) ממג'אר סיוע לאחר להתחמק ממס ולנהל ספרים כוזבים – הכל במסגרת ארגון פשיעה; לשאדי ערטול (44) מעיילבון, : סחיטה באיומים סיפא, פעולה ברכוש אסור, עבירה על חוק אשראי הוגן והתחמקות ממס – הכל במסגרת ארגון פשיעה; לחאלד אבו לטיף (26) מראמה ביצוע פעולות ברכוש אסור והתחמקות ממס – הכל במסגרת ארגון פשיעה; לרו"ח פריד מחול (49) מפקיעין סיוע לאחר להתחמק ממס ולנהל ספרים כוזבים – הכל במסגרת ארגון פשיעה; לכפיר לביא (35) מרמת גן מימון פעילות בארגון פשיעה, פעולה ברכוש אסור, מסירת מידע כוזב לרשות לאיסור הלבנת הון, קבלת דבר במרמה  – הכל במסגרת ארגון פשיעה; ; לחברת די. אי. אס קונטו מימון פעילות בארגון פשיעה, קבלת דבר במרמה, דיווח כוזב לרשות לאיסור הלבנת הון –הכל במסגרת ארגון פשיעה.



יום שלישי, 21 במרץ 2023

עו"ד נועם קוריס בבלוג תקשורת...